יום שלישי, 6 בנובמבר 2012

חדש

לוחות עץ. הרבה לוחות כאלו יש בסטודיו, והם יהפכו לכלי נגינה.
בתחילה - ייפרסו לפרוסות דקות.


בתחילה נוצר הלב. אחר כך -  הגוף
תיבת הצ'מבלו נמשחת בחומרים שונים ונצבעת.
אחר כך מכינים את לוח התהודה ומציירים את עיטוריו.


בהמשך - יוצרים מלוח עץ אחד את כל קלידי המקלדת, משייפים ומלטשים על מנת שיהיו כולם שווים במשקלם.



הסטודיו מתמלא שבבים... 


מניחים את המנופים בקצה הקלידים, מאונכים להם.
המנופים עומדים יציבים בזכות המסגרת המארכת, שבשולי לוח התהודה. 
מניחים קשתות עץ גמישות ודקות על גבי לוח התהודה על מנת שאפשר יהיה למתוח מעליו את המיתרים.
מותחים את המיתרים לאורך הלוח ומצמידים אותם אליו בעזרת סיכות מיוחדות.
מכינים את המפרטים הקטנים, בסבלנות רבה.
ממקמים בראש כל מנוף - מפרט.
כעת אפשר כבר לשמוע צליל....

לבסוף, התהליך הארוך של כיוונון ועידון של העוצמה והאופי של כל צליל וצליל.
עד שהמקלדת כולה משמיעה צליל אחיד, פחות או יותר. 
זהו יתרונה של עבודת-היד. היא לא שואפת לאחידות מוחלטת. 

הצ'מבלו החדש. 


נבנה בסטודיו הפריזאי על פי צ'מבלו צרפתי מתחילת המאה השמונה-עשרה. 
הצטרף למשפחה לפני חודשים אחדים...  ומרגיש "בבית".
בקונצרט הקרוב, יום חמישי, במרכז למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל בתל-אביב, בשעה שמונה בערב.