יום שישי, 12 במרץ 2021

היידן. קנצונטות, 1795.

עולם התרבות משתדל לשוב לחיים, ואני מחדשת את מפגשי ה"קפה קונצרט", בזהירות, עם המוזיקה של יוזף היידן, ובאזני קהל מאד מצומצם... 

יוזף היידן (1732 – 1809) נולד למשפחת בעלי מלאכה וסוחרים. אביו היטיב לנגן בנבל אף על פי שלא יכול היה לקרוא תווים, אמו הייתה זמרת חובבת רבת כשרון. האב ושלושת בניו נהגו להופיע, כאשר הבנים שרים. היידן בלט בכישרונו למוזיקה. בן שש עבר להתגורר בביתו של מורה ומנצח, קרוב משפחה, ושנים ספורות לאחר מכן הוזמן ללמוד בבית הספר למקהלה ולהצטרף אל מקהלת הנערים של "כנסיית סטפן" בווינה. בנוסף לחובותיו כסופרן במקהלה הוא למד את אמנות השירה, נגינה בצ'מבלו, בכינור ו"בכל כלי הנגינה האחרים". השירה, אם כן, הייתה היסוד לידע ולעשייה המוזיקליים שלו.

בשנות לימודיו לא למד היידן תיאוריה והלחנה אך התעמק בספרי הלימוד החשובים של תקופתו (מאת'סון ופוקס) והשתתף בביצוען של כל יצירות המופת הקוליות והכליות שביצעו במרכז העולם הקתולי של אז, ווינה- בירת הקיסרות. כך רכש את כל הידע שהיה דרוש לו, כמלחין. בן 18 ולאחר שקולו התחלף - פוטר מן המקהלה. דרכו אל הפסגה כמלחין לא הייתה קלה, אך הוא היה נחוש להתקדם, דרך הוראה, השתתפות בקונצרטים... עד אשר זכה במשרת משרת - מנהל מוזיקלי - אצל הרוזן אסתרהאזי, בשנת 1757.

לאחר כשלושה עשורים בשירות המשפחה צומצמו התחייבויותיו כמוזיקאי חצר. במקביל הוא פיתח את יכולותיו כמוזיקאי חופשי ועצמאי: היידן הרבה להלחין מוזיקה שחובבים יכולים היו למצוא בה עניין, בין היתר – שירים. תקופת עבודתו של היידן עבור משפחת אסתרהאזי הסתיימה בתחילת שנות התשעים, לאחר פטירת הרוזן. המפיק הלונדוני סולומון נסע לווינה, אל היידן, כדי להפציר בו – שיבקר בלונדון. חוזה שמן סייע  לשכנע את המלחין, והשניים נסעו יחדיו אל העיר הגדולה ביותר בעולם המערבי. היידן התקבל באהדה רבה על ידי הקהל ועל ידי מוזיקאים. גם בני המלוכה מצאו עניין רב בקשר עימו, ואפילו בביצוע יצירותיו, ככל חובבי המוזיקה...

היידן היה אהוד בחברה בכל מקום בו היה. על חבריו נימנו גם בני הזוג האנטר. אן וג'ון האנטר נישאו בגיל מאוחר יחסית ג'ון היה מדען, רופא ומנתח חדשן (הוא הציע טיפול רפואי גם להיידן, בבעיה ממנה סבל המלחין אך היידן דחה את ההצעה באדיבות, הוא התוודה מאוחר יותר שפחד מאד מן הניתוח הצפוי). אן התפרסמה כמארחת של מסיבות סלון, מן הנחשבות והמהנות ביותר בלונדון של סוף המאה השמונה-עשרה, כמשפיענית, כמשוררת וכמוזה למשוררות וסופרות בנות זמנה.

לאחר מות בעלה נקלעה אן למשבר כלכלי, שנפתר רק במכירת עיזבונו למוזיאון הממלכתי לרפואה בלונדון.

נישואיו של היידן לא היו מאושרים. בני הזוג חיו נפרד. במהלך חייו קשר היידן לא פעם קשרים רומנטיים עם נשים אחרות: זמרות, נגניות, נשות חברה. במהלך ביקורו השני של היידן בלונדון, 1794 – 1795, פגש שוב את אן הנטר שהייתה אז אלמנה טרייה. ידידותם הישנה  והמפגש המחודש על האינטימיות שבו הביא ליצירת מחזור שירים משותף לשניים, אוסף קסום שפרסמו יחדיו: היידן על הלחנים והאנטר על המילים.

 החלק הארי מבין שנים עשר השירים, ה״קנצונטות״, הם שירים שהאנטר כתבה בעצמה. שניים - בחרה בקפידה, מאת שייקספיר ומטסטאזיו. בהם שירי אהבה, שירים המבטאים ייאוש, מלנכוליה, וליצדם פסטורלות ושירי מלחים. המלודיות קסומות וטעמן אנגלי, תפקיד הפסנתר חדשני: עשיר ווירטואזי.

ב"קפה-קונצרט" הקרוב נשמיע, זמרת הסופרן רויטל רביב ואני את השירים הללו, לא בפסנתר מודרני אלא – בפסנתר שנבנה בלונדון בשנת  1798 ואשר הצטרף לא מכבר אל אוסף כלי-המקלדת שלי. 

 ה"פסנתר המרובע" (Square piano, Tafelklavier), המופיע גם באחת מתמונות היידן, היה נפוץ יותר מן הצ'מבלו ויותר מן ה"פיאנופורטה" (בעל צורת פסנתר-הכנף) במהלך המחצית השנייה של המאה השמונה עשרה, בשל צורתו הקומפקטית שהתאימה לגודלו של חדר בבית מגורים. גם מחירו הנוח (כרבע ממחירם של שני כלי הנגינה האחרים) תרם לפופולאריות שלו. מוצאו של הכלי – אנגליה, בה ישבו בונים רבים שפתחו "פטנטים" שונים, כל אחד על פי טעמו ויכולותיו. הכלי הייחודי התחבב על מלחיני הפרה-קלאסיקה ועל האזרחים בני המעמד הבורגני גם בצרפת ובגרמניה. כפי שאפשר לראות בפורטרט מפורסם זה - גם היידן השתמש בו לא מעט. 




טיפוסים שונים של "פסנתר מרובע"  נבנו והיו בשימוש עד שלהי המאה התשע עשרה. הכלי המוקדם דומה בנפח הצליל ובמגע לצ'מבלו, והמאוחר – מזכיר במבנהו את טיפוס הפסנתר המודרני בתחילת דרכו. בדומה לצ'מבלו גם הפסנתר המרובע  קיים במגוון גדול של צורות, מידות, אופי צליל, היקף המקלדת... כאמור - מספרם של האומנים שעסקו בבניית כלי הנגינה היה גדול, כלים רבים נשמרו עד ימינו  וקיימים גם כיום, אם כי רובם המכריע זקוקים לשחזור זהיר ומקצועי, על מנת לשוב ולהשמיע צליל. אפשר לשמוע את צליליהם המיוחדים באוסף קוב הבריטי, הנה כאן

זמרת הסופרן רויטל רביב - שמבצעת בתכנית זו את שנים עשר השירים - מופיעה בקביעות על בימות הקונצרטים, בפסטיבלים ובסדרות למוזיקה בארץ ובעולם. רויטל שרה עם מיטב התזמורות והאנסמבלים בישראל, הופיעה בפסטיבל ישראל, פסטיבל אבו גוש למוזיקה ווקאלית, פסטיבל המוזיקה בכפר בלום ועוד. היא הופיעה עם אנסמבלים מובילים בחו״ל ביניהם ה״ניו לונדון קונסורט״ בהפקות אופראיות של הבמאי הנודע ג׳ונתן מילר, ״מוזיקאי הגלוב״, ״אנסמבל טורביון״ ו״תיאטרון הליד הלונדוני. רביב מתמחה בביצועים של אופרה מוקדמת וביצעה תפקידים מובילים באופרות של מונטוורדי, הנדל, גלוק, פרגולזי, פרסל, מוצארט ואחרים. בשנים האחרונות מרבה רויטל ליצור רסיטלים רב תחומיים הנעים בין מוזיקה קלאסית ובארוק, מוזיקה עממית, פולק, ג׳אז, מוזיקה ישראלית אומנותית וזמר עברי. את כל התוכניות היא מגישה בדרכה הייחודית לצד אמנים מן השורה הראשונה.

באתר של רויטל, הנה כאן, תוכלו למצוא מידע רב על תוכניותיה המוזיקליות והקלטות נהדרות. 

אני מקווה שהחזרה לשגרה תהיה קלה לכולנו, ומזמינה אתכם ליצור קשר - באמצעות הבלוג - אם יש לכם עניין בתכנית, וכדי שנודיע לכם על התאריכים הבאים בהם נשמיע אותה...