וְרוּחַ יְהוָה סָרָה, מֵעִם שָׁאוּל; וּבִעֲתַתּוּ רוּחַ-רָעָה, מֵאֵת יְהוָה. וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי-שָׁאוּל, אֵלָיו: הִנֵּה-נָא רוּחַ-אֱלֹהִים רָעָה, מְבַעִתֶּךָ. יֹאמַר-נָא אֲדֹנֵנוּ, עֲבָדֶיךָ לְפָנֶיךָ--יְבַקְשׁוּ, אִישׁ יֹדֵעַ מְנַגֵּן בַּכִּנּוֹר; וְהָיָה, בִּהְיוֹת עָלֶיךָ רוּחַ-אֱלֹהִים רָעָה--וְנִגֵּן בְּיָדוֹ, וְטוֹב לָךְ.
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, אֶל-עֲבָדָיו: רְאוּ-נָא לִי, אִישׁ מֵיטִיב לְנַגֵּן, וַהֲבִיאוֹתֶם, אֵלָי. וַיַּעַן אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר, הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי, יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר, וְאִישׁ תֹּאַר; וַיהוָה, עִמּוֹ. וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים, אֶל-יִשָׁי; וַיֹּאמֶר, שִׁלְחָה אֵלַי אֶת-דָּוִד בִּנְךָ אֲשֶׁר בַּצֹּאן. וַיִּקַּח יִשַׁי חֲמוֹר לֶחֶם, וְנֹאד יַיִן, וּגְדִי עִזִּים, אֶחָד; וַיִּשְׁלַח בְּיַד-דָּוִד בְּנוֹ, אֶל-שָׁאוּל. וַיָּבֹא דָוִד אֶל-שָׁאוּל, וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו; וַיֶּאֱהָבֵהוּ מְאֹד, וַיְהִי-לוֹ נֹשֵׂא כֵלִים. וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל, אֶל-יִשַׁי לֵאמֹר: יַעֲמָד-נָא דָוִד לְפָנַי, כִּי-מָצָא חֵן בְּעֵינָי. וְהָיָה, בִּהְיוֹת רוּחַ-אֱלֹהִים אֶל-שָׁאוּל, וְלָקַח דָּוִד אֶת-הַכִּנּוֹר, וְנִגֵּן בְּיָדוֹ; וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה.
סיפורו של שאול, הראשון שהיה למלך ישראל, הוא אחד הסיפורים המורכבים ומרתקים ביותר בתנ"ך (שמואל א'). דמותו יוצאת דופן, מעשיו רבים, הישגיו כמלך חשובים, וחולשותיו, האנושיות כל-כך, מעוררות אהדה. מאדם שמח, מי שהיה בראשית מלכותו, הפך למלך מלא דאגה, אכול קנאה, מאוכזב וחושש לבאות.
דמותו נוכחת בספרות ובאמנות וגם ההיבט המוזיקלי לא נעדר מסיפורו. מי שהתענה תחת "רוח רעה" מבעתת – אולי דיכאון, אולי חרדה - נענה לעצה שהשיאו לו עבדיו: להקשיב למוזיקה, וביקש מהם למצוא לו "איש מיטיב נגן".
מה שמעניין, בעיני, בתיאורו של הנגן ש"גוייס" לעזור למלך, דוד בן ישי האדמוני, הוא סדר התכונות הטובות המתארות אותו. דוד הוא, קודם לכל, "יודע נגן". רק אחר כך מוזכרות התכונות ההופכות אדם ראוי לבוא בין באי בית-המלך: "גיבור חיל, איש מלחמה, נבון דבר". והוא באמת מצליח במשימתו: "ורוח לשאול, וסרה מעליו הרוח הרעה".
הנה רגעים אחדים מתוך קונצרט מיוחד, שהתקיים בפריז, בחודש דצמבר האחרון (הכנסותיו הועברו למכון מחקר רפואי). החיים מזמנים מדי פעם רגע של קושי. דקות אחדות של מוזיקה, אפילו פרסל, יכולות להסיר כל "רוח רעה"...
עמנאול היים מנצחת על האנסמבל והמקהלה שלה, סולנים - פיליפ ז'רוסקי ופסקל ברטן.
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל, אֶל-עֲבָדָיו: רְאוּ-נָא לִי, אִישׁ מֵיטִיב לְנַגֵּן, וַהֲבִיאוֹתֶם, אֵלָי. וַיַּעַן אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר, הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי, יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר, וְאִישׁ תֹּאַר; וַיהוָה, עִמּוֹ. וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים, אֶל-יִשָׁי; וַיֹּאמֶר, שִׁלְחָה אֵלַי אֶת-דָּוִד בִּנְךָ אֲשֶׁר בַּצֹּאן. וַיִּקַּח יִשַׁי חֲמוֹר לֶחֶם, וְנֹאד יַיִן, וּגְדִי עִזִּים, אֶחָד; וַיִּשְׁלַח בְּיַד-דָּוִד בְּנוֹ, אֶל-שָׁאוּל. וַיָּבֹא דָוִד אֶל-שָׁאוּל, וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו; וַיֶּאֱהָבֵהוּ מְאֹד, וַיְהִי-לוֹ נֹשֵׂא כֵלִים. וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל, אֶל-יִשַׁי לֵאמֹר: יַעֲמָד-נָא דָוִד לְפָנַי, כִּי-מָצָא חֵן בְּעֵינָי. וְהָיָה, בִּהְיוֹת רוּחַ-אֱלֹהִים אֶל-שָׁאוּל, וְלָקַח דָּוִד אֶת-הַכִּנּוֹר, וְנִגֵּן בְּיָדוֹ; וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה.
סיפורו של שאול, הראשון שהיה למלך ישראל, הוא אחד הסיפורים המורכבים ומרתקים ביותר בתנ"ך (שמואל א'). דמותו יוצאת דופן, מעשיו רבים, הישגיו כמלך חשובים, וחולשותיו, האנושיות כל-כך, מעוררות אהדה. מאדם שמח, מי שהיה בראשית מלכותו, הפך למלך מלא דאגה, אכול קנאה, מאוכזב וחושש לבאות.
דמותו נוכחת בספרות ובאמנות וגם ההיבט המוזיקלי לא נעדר מסיפורו. מי שהתענה תחת "רוח רעה" מבעתת – אולי דיכאון, אולי חרדה - נענה לעצה שהשיאו לו עבדיו: להקשיב למוזיקה, וביקש מהם למצוא לו "איש מיטיב נגן".
מה שמעניין, בעיני, בתיאורו של הנגן ש"גוייס" לעזור למלך, דוד בן ישי האדמוני, הוא סדר התכונות הטובות המתארות אותו. דוד הוא, קודם לכל, "יודע נגן". רק אחר כך מוזכרות התכונות ההופכות אדם ראוי לבוא בין באי בית-המלך: "גיבור חיל, איש מלחמה, נבון דבר". והוא באמת מצליח במשימתו: "ורוח לשאול, וסרה מעליו הרוח הרעה".
הנה רגעים אחדים מתוך קונצרט מיוחד, שהתקיים בפריז, בחודש דצמבר האחרון (הכנסותיו הועברו למכון מחקר רפואי). החיים מזמנים מדי פעם רגע של קושי. דקות אחדות של מוזיקה, אפילו פרסל, יכולות להסיר כל "רוח רעה"...
עמנאול היים מנצחת על האנסמבל והמקהלה שלה, סולנים - פיליפ ז'רוסקי ופסקל ברטן.
