בדיוק באמצע
המאה השבע-עשרה הגיע לפריז אדם צעיר, כבן עשרים וחמש שנים. הוא היה מוזיקאי, ניגן
בוויול, בעוגב ובצ'מבלו. מי שעודד אותו להתיישב בעיר הגדולה היה המלחין שמבונייר,
מוזיקאי מפורסם ואבי האסכולה הצרפתית של המוזיקה לצ'מבלו. שמבונייר שמע אותו מנגן
ולקח אותו תחת חסותו, על מנת ללמד אותו ולעזור לו להגיע למקום שמתאים היה לכישרונותיו:
העיר הגדולה פריז ובמיוחד - ארמון המלך לואי הארבעה עשר. שמו של האיש הצעיר היה
לואי קופרן.
קופרן "התברג"
עד מהרה לתוך ה"סצינה" המוזיקלית הפריזאית. בתוך שנתיים נתמנה נגן-עוגב
בכנסיית סט. ז'רבה, וניגן בוויול אצל המלך. הוא התגורר עם משפחתו בסמוך לכנסייה,
השוכנת היום ממש מול בניין העירייה הפריזאי (לא רחוק מבית הכלבו הענק, ה - BHV). משרתו זיכתה אותו בשכר מצוין, כפי שאפשר
לצפות מן המשרה הטובה ביותר שיכול היה נגן-עוגב למצוא בפריז ובכלל...
קופרן לא
האריך ימים. הוא נפטר כעשר שנים לאחר מכן, מבלי שהספיק להוציא את יצירותיו לאור
בדפוס. אף על פי שהתפרסם כנגן וויול ועוגב, רובה הגדול של יצירתו (המונה כמאתיים קטעים,
בסך הכל) מיועדת לצ'מבלו, כלי הנגינה שהיה – אני מנחשת - החביב עליו ביותר.
הדפסת כל דבר
שהוא, לרבות מוזיקה, הייתה עניין מורכב ויקר, והצריכה קבלת רשות מאת המלך. הענקת
הרשות, ה"פריבילגיה", כלומר "זכות להדפיס", אפשרה למלך (יותר
נכון, לאנשיו) לפקח, לצנזר את מה שאפשר יהיה לפרסם ברבים וגם להעשיר את קופתו, כי
ה"זכות" נקנתה בכסף.
מלחינים שיכלו
לממן הוצאה לדפוס ויכלו לצפות למכירה טובה, כזו שתכסה את הוצאות ההדפסה, הוסיפו
ושכתבו את יצירותיהם לפני מסירתן לדפוס, על מנת להקל על מי שינגן אותן ולהגדיל את
מספר המתעניינים והרוכשים. לואי קופרן לא הספיק לעשות זאת, וממילא הייתה כתיבתו
תמציתית למדי. הוא כתב פרליודים "לא מדודים", שלא ניתנה בהם הוראת משקל
או קצב, וכל הצלילים נכתבו באופן אחיד, מה שמאפשר לדעת רק את גובהם. הריקודים שהלחין
היו עטורי קישוטים באופן לא אחיד, לפעמים יותר ולפעמים פחות, כך שצריך
ל"השתתף במלאכת ההלחנה". יצירות קופרן נשמרו מעל דפיהם של שני כתבי-יד
מאמצע המאה שבע-עשרה. הוצאות מדעיות של יצירותיו יצאו לאור רק בשנים האחרונות...
פרליוד לא-מדוד, לואי קופרן
מורכבותה של
המוזיקה, המקצבים המשתנים ללא הרף, ההרמוניה יוצאת-הדופן והמעורפלת של הפרליודים, מורכבות
הרעיונות המלודיים, הן אולי הסיבות לכך שהמוזיקה של לואי קופרן מושמעת רק לעיתים
רחוקות, וחבל. זו מוזיקה פנטסטית.
סוויטה
מיצירותיו של לואי קופרן לצ'מבלו סולו ועוד מבחר יצירות של מוזיקה צרפתית, בקונצרט הקרוב בסדרת
הקונצרטים "צלילים ומילים", ב – 19 וב – 21 ביוני, במעלות ובתל-אביב... והפרטים ב"פוסט" שבהמשך.
פרליוד בצ'מבלו-לאוטה, בנגינת רוברט היל.
פרליוד בצ'מבלו-לאוטה, בנגינת רוברט היל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה