מוזיקה מודרנית לצ'מבלו היא תופעה מוזיקלית מורכבת: מראה הקלידים מטעה
לחשוב, לא פעם, שמדובר בבן משפחה קרוב של הפסנתר. ביצירות רבות אפשר למצוא מנעד
גדול מכפי שיש לצ'מבלו (המלה "מנעד" מציינת את היקף המקלדת. כמה אוקטבות
יש לה, כמה צלילים בסך הכל. לפסנתר – שמונה אוקטבות, לצ'מבלו – רק חמש). באחרות
אפשר למצוא הוראות אודות הצבעים שיש לבטא בנגינה, פיאנו – שקט או פורטה – חלש.
הגיוון הדינמי הזה קיים בפסנתר – ואינו קיים בצ'מבלו. הצ'מבלו יכול לגוון גם הוא –
אך לא באמצעי הזה. עוד אפשר למצוא סימני חיבור הצלילים, קשתות ארוכות, שקשה מאד
לבטא אותם בנגינה בצ'מבלו, ומה שחשוב לא פחות – הן אינן שייכות לאסתטיקה של הכלי,
שמעדיף אמצעים אגוגיים – של דקלום – אחרים לגמרי. לא פעם אני מגלה יצירה של מלחין
בן זמננו, שיצירותיו מעולות בדרך כלל – והנה היצירה שכתב לצ'מבלו כלל לא מתאימה
לכלי!
אימר ואני רצינו מאד לנגן יצירה מודרנית לשני צ'מבלי. פנינו למלחינים אחדים,
קיבלנו יצירות שנכתבו או עובדו עבור דואו צ'מבלי... ולא התאהבנו באף אחת מהן...
וכשכמעט התייאשנו – נזכרתי במוזיקה הפנטסטית של עמית פוזננסקי, מוזיקה
שליוותה את הסרט הישראלי המצוין "הערת שוליים" (במאי: יוסף סידר.
תפקידים ראשיים: שלמה בראבא, ליאור אשכנזי ואחרים. וכבר כתבתי עליו כאן). עמית מחבר מוזיקה לקולנוע
ולתיאטרון, ולאחרונה – גם מוזיקה קלאסית-מודרנית.
זה היה מסע מעניין, שלי – להציג את הכלי בפני עמית, ושלו – לחבר עבורנו
את יצירתו "פנטזיה". עמית האזין לרפרטואר רחב שבחרנו עבורו כדי שיוכל להכיר את מה שאהוב עלינו וכתב את
יצירתו בלי שקיבל מאיתנו בקשה מיוחדת. השארנו בידיו את הבחירות וההחלטות
האמנותיות.
לאחרונה הקלטנו את יצירתו של עמית בסטודיו של בונה הצ'מבלי שלנו,
ריינהרד פון נאגל. אני מקווה שעוד יזדמן לנו גם לנגן אותה, בביצוע חי, בישראל.
ובינתיים – הנה ההקלטה. מקווה שתמצא חן בעיניכם...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה