החלילית העתיקה ביותר שנמצאה היא חלילית בת תשעים אלף (90,000) שנה, והיא עשויה מעצם של נשר. ככל הנראה, הייתה האפשרות לנשוף בקנה חלול כל שהוא כלי להפיק צליל, הרעיון המוזיקלי הראשון שעלה במוחו של האדם... אחרי מחיאות הכפיים. החלילית הייתה - ועודנה - כלי נגינה מאד פופולארי. היא משמשת כיום ככלי-הנגינה הראשון עמו נפגשים ילדים במסגרת לימודים בבתי-הספר (במקרה הטוב בו לומדים הם מוזיקה, ולא תמיד, למרבית הצער), ורבים נשארים נאמנים לה גם בשנות בגרותם.
במאה השש-עשרה הייתה החלילית כלי נגינה אהוב מאד. משפחות מבוססות ברחבי אירופה החזיקו ברשותן אוסף חליליות בגדלים שונים, ונהגו להתכנס כדי לנגן ולשיר להנאתם, ביחד עם חברים. את המבנה המיוחד המוכר לנו היום, קיבלה החלילית במהלך המאה השבע-העשרה.
הנה, למשל, חלילית שנבנתה בידי פרידריך פון הואנה (בונה חליליות גרמני המתגורר בארה"ב) על פי מודל של חלילית שבנה אנגלברט טרטו (1676 - 1752). החלילית המקורית שמורה באוסף כלי-הנגינה של המוזיאון הלאומי הגרמני בנירנברג, והיא מיוחדת - גם בזכות צלילה היפה, וגם בזכות העיטור, העשוי כסף, שמקשט אותה במרכז ובשוליים. החלילית שייכת (יחד עם למעלה משלושים חליליות נוספות) לנגנית החליליות אינגריד פאול.
מלחיני תקופת הבארוק כתבו יצירות רבות עבורה, כיוון שהגמישות הצלילית והאפשרויות הוירטואוזיות המאפיינות את החלילית התאימו מאד לאידיאל הצלילי וההלחנתי, לסגנון המוזיקלי החדש, ששאף להיות חופשי ואקספרסיבי ככל האפשר. מאה וחמישים שנה מאוחר יותר, דעכה ההתעניינות בכלי הנשיפה הקטן, כאשר השתנו פני עולם המוזיקה, בעקבות השינויים החברתיים. אולמות הקונצרטים תפסו את מקומם של ארמונות המלוכה והאצולה, והאידיאל הצלילי גדל והפך אינטנסיבי וחזק - בהתאם לצורך... מה שלא הותיר לחלילית העדינה (כמו גם לצ'מבלו, ללאוטה ולויולה דה-גמבה) סיכוי רב לשמור על מעמדה הרם בין כלי-הנגינה.
בשלהי המאה התשע-עשרה תרם ארנולד דולמטש תרומה ניכרת להשבתה של החלילית לחיים כשבנה חליליות בבית-המלאכה שלו (וכלי-נגינה עתיקים נוספים) על מנת לבצע מוזיקה מוקדמת, בקונצרטים שערך עם בני-משפחתו ומוזיקאים אחרים.
גם היום מושכת החלילית רבים לנגינה בה. כלי פשוט, לא יקר - ולכן גם זמין, בעל רפרטואר נרחב.
בצד היותה כלי נגיש כל כך, מהווה הנגינה החלילית בדרגה האמנותית הגבוהה ביותר אתגר משמעותי לכל נגן ולכל מוזיקאי. ספרות-המוזיקה, מספר היצירות העצום שעומד לרשות החלילית, כולל גם יצירות מודרניות של מלחיני המאה העשרים ומלחינים בני זמננו. נגני חלילית מצידם - מפתיעים ומחדשים באפשרויות רבות נוספות. דוגמא לכך היא, למשל, הפוגה מסביב לשעון (BWV 596, בעיבוד לרביעייה) שמנגנת רביעיית החלילים הנהדרת "לקי סטארדסט אמסטרדם".
הרביעייה קיימת מאז 1978, מנגנת יצירות מקוריות ועיבודים, ומשתמשת לשם כך בחליליות היסטוריות ובחליליות שנוצרו על פי דרישות חבריה.
דוגמא נוספת לאפשרויות הפנטסטיות של הכלי היא הווריאציות על השיר האנגלי "עלים ירוקים" (Green Sleeves). השיר המוכר והאהוב בגירסתו המקורית כאן - בגרסת ג'אז, בנגינת אינגריד פאול בחלילית ואנדריאס פוהל בספנתר.
אינגריד מתארחת השבוע בקונצרטי סדרת הקונצרטים "צלילים ומילים מן הבארוק", ראו פרטים בפוסט קודם.
האזנה עריבה!
במאה השש-עשרה הייתה החלילית כלי נגינה אהוב מאד. משפחות מבוססות ברחבי אירופה החזיקו ברשותן אוסף חליליות בגדלים שונים, ונהגו להתכנס כדי לנגן ולשיר להנאתם, ביחד עם חברים. את המבנה המיוחד המוכר לנו היום, קיבלה החלילית במהלך המאה השבע-העשרה.
מלחיני תקופת הבארוק כתבו יצירות רבות עבורה, כיוון שהגמישות הצלילית והאפשרויות הוירטואוזיות המאפיינות את החלילית התאימו מאד לאידיאל הצלילי וההלחנתי, לסגנון המוזיקלי החדש, ששאף להיות חופשי ואקספרסיבי ככל האפשר. מאה וחמישים שנה מאוחר יותר, דעכה ההתעניינות בכלי הנשיפה הקטן, כאשר השתנו פני עולם המוזיקה, בעקבות השינויים החברתיים. אולמות הקונצרטים תפסו את מקומם של ארמונות המלוכה והאצולה, והאידיאל הצלילי גדל והפך אינטנסיבי וחזק - בהתאם לצורך... מה שלא הותיר לחלילית העדינה (כמו גם לצ'מבלו, ללאוטה ולויולה דה-גמבה) סיכוי רב לשמור על מעמדה הרם בין כלי-הנגינה.
בשלהי המאה התשע-עשרה תרם ארנולד דולמטש תרומה ניכרת להשבתה של החלילית לחיים כשבנה חליליות בבית-המלאכה שלו (וכלי-נגינה עתיקים נוספים) על מנת לבצע מוזיקה מוקדמת, בקונצרטים שערך עם בני-משפחתו ומוזיקאים אחרים.
גם היום מושכת החלילית רבים לנגינה בה. כלי פשוט, לא יקר - ולכן גם זמין, בעל רפרטואר נרחב.
בצד היותה כלי נגיש כל כך, מהווה הנגינה החלילית בדרגה האמנותית הגבוהה ביותר אתגר משמעותי לכל נגן ולכל מוזיקאי. ספרות-המוזיקה, מספר היצירות העצום שעומד לרשות החלילית, כולל גם יצירות מודרניות של מלחיני המאה העשרים ומלחינים בני זמננו. נגני חלילית מצידם - מפתיעים ומחדשים באפשרויות רבות נוספות. דוגמא לכך היא, למשל, הפוגה מסביב לשעון (BWV 596, בעיבוד לרביעייה) שמנגנת רביעיית החלילים הנהדרת "לקי סטארדסט אמסטרדם".
הרביעייה קיימת מאז 1978, מנגנת יצירות מקוריות ועיבודים, ומשתמשת לשם כך בחליליות היסטוריות ובחליליות שנוצרו על פי דרישות חבריה.
דוגמא נוספת לאפשרויות הפנטסטיות של הכלי היא הווריאציות על השיר האנגלי "עלים ירוקים" (Green Sleeves). השיר המוכר והאהוב בגירסתו המקורית כאן - בגרסת ג'אז, בנגינת אינגריד פאול בחלילית ואנדריאס פוהל בספנתר.
אינגריד מתארחת השבוע בקונצרטי סדרת הקונצרטים "צלילים ומילים מן הבארוק", ראו פרטים בפוסט קודם.
האזנה עריבה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה