יום שבת, 4 בפברואר 2012

קונצרט. מוזיקה איטלקית

צייר: ברנארדו סטרוצי
הדמות המסמיקה בשמלה רחבת מחשוף היא ברברה סטרוצי, מלחינה, נגנית וזמרת, שחיה במאה השבע-עשרה. סברה שרווחה זמן רב טענה שה"פוזה" הפרובוקטיבית מעידה על מקצוע מסויים, "קורטיזנה" (בת-לוויה). קורטיזנה הייתה אישה יפה, חכמה ומוכשרת שחיה עם גבר משכבה חברתית גבוהה יותר משלה, גבר שלא התאפשר לו, מחמת מוסכמות חברתיות נוקשות, לשאת אותה לאישה, אבל היה בעל אמצעים ניכרים שאפשרו את "החזקתה" (לפעמים אפילו לצד קשר נישואין שהתחייב מאינטרסים אחרים).
הסברה הופרכה לאחרונה, בעזרת ניתוח עובדתי של מסמכים שונים אודות מצבה המשפחתי (בת-זוג של אדם מכובד ואם לארבעה) והכלכלי של ברברה סטרוצי. ציטוטים מעליבים ופוגעניים כלפיה מתוך ספרות התקופה והסברה שלמעלה מעידים לא הסיפור האמיתי, אלא על עוצמתה של סטרוצי, שהייתה – על אף האווירה הלא-אוהדת – מוזיקאית פורה מאד. היא הלחינה, הוציאה לאור את המוזיקה שלה בעצמה, הופיעה לעיתים קרובות בשירה כשהיא מלווה עצמה בנגינה וירטואוזית. שמונה קבצים ובסך הכל למעלה ממאה עשרים וחמש יצירות לקול בליווי באסו קונטינואו. שבעה מתוכם – לטקסטים חילוניים, שאפשר היום לכנותם "טקסטים נשיים", העוסקים באהבה ובכאב והאכזבה הכרוכים בה.

זמרת המצו-סופרן הרב-גונית והמצויינת ברכה קול תשיר קנטטה כזו בתוכנית הקרובה בסדרת הקונצרטים "צלילים ומילים", (השבוע, ימים שלישי ורביעי, בתל-אביב ובמעלות, בהתאמה), קנטטה נוספת מאת ויואלדי תתייחס לאותו נושא נפוץ וכאוב. עוד בתוכנית שירים ואריות מאת ג'וליו קאצ'יני – אבי הקומפוזיציה ה"מודרנית" האיטלקית, ואלסנדרו סקארלטי, אבי ה"אופרה" (או לפחות – אחד מאבותיה). עירא גבעול (שאין עדיין די הזדמנויות לשמוע את נגינתו הנהדרת) ינגן מוזיקה לצ'לו סולו מאת דומניקו גבריאלי ומאת ג'מיניאני ועוד... 
למלחינים מכנה משותף, אגב. היכולת למזוג אהבה, חום אנושי ואופטימיות לכל ז'אנר מוזיקלי...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה