יום חמישי, 18 באוקטובר 2012

צלילים ומילים. פסנתר, צ'מבלו

את העונה התשיעית של "צלילים ומילים" פותחת תכנית קצת שונה: מוזיקה לפסנתר ומוזיקה לצ'מבלו, עם הפסנתרנית שירה לגמן.  
החיבור בין הצ'מבלו לפסנתר בתכנית אחת נדיר כיום, אך היה מאד מקובל בסוף המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים. אז השתמשו ב"צ'מבלו מודרני". היום מאד קשה למצוא כמוהו מחוץ למוזיאוני כלי-הנגינה. בשנות החמישים החלו נבנים כל מיני צ'מבלו היסטורי, לפי מודל היסטורי, לפי דוגמא של צ'מבלו מן המאות השש – עשרה, שבע – עשרה ושמונה - עשרה. צ'מבלי אלו דחקו את "המודרני" והביאו להיעלמו. 
ה"מודרני" וה"היסטורי" שונים זה מזה כמעט כמו שהפסנתר שונה מן העוגב. ל"מודרני" יש גוף מסיבי, כבד, מיתרים מעובים, המתוחים על מסגרת מתכת, כמו בפסנתר. גם המקלדת דומה לזו של הפסנתר: קלידים גדולים, ארוכים. לרוב – יש לו פדאלים רבים. אפשר היה למצוא את הצ'מבלו הזה באולמות הקונצרטים עד שנות השבעים ואפילו השמונים, של המאה העשרים...
הנה, בנגינתו של ראלף קיקרפטריק, ב"צ'מבלו המודרני", פנטזיה ופוגה מאת באך.




משפחת הצ'מבלו ההיסטורי גדולה ומגוונת ויש בה הרבה טיפוסים. המכנה המשותף הוא מנגנון יצירת הצליל: פריטה על מיתר. מצד אחד, אפשר להגדיר "צ'מבלו איטלקי", "צ'מבלו פלמי", "צ'מבלו צרפתי", "צ'מבלו גרמני" ו"צ'מבלו אנגלי", לכל אחד מהם צליל אופייני. מצד שני, ישנן הרבה וריאציות. בונה אחד (ולפעמים משפחה אחת של בוני כלי-מקלדת) השפיע מעבר לגבולות ארצו (עד כמה שהיו מוגדרים), ובצד ההבחנה אפשר לראות שילובים מעניינים של טעמים "לאומיים" לטיפוסים חדשים, שנוצרו במהלך תקופת הבארוק.
לצ'מבלו הצרפתי הנפוץ היה צליל קל ובהיר, עשיר ומלא, והמוזיקה – מלודית, נעימה, מרובת קישוטים, אלגנטית מאד. לפסנתר – היא לא התאימה, ולכן נעלמה מן הנוף בסוף המאה השמונה עשרה, יחד עם הצ'מבלו עצמו. כעבור מאה שנים, צריך היה יותר מסקרנות, ידע וכשרון, מכפי שהיו ללואי דימר, הפסנתרן וחלוץ הצ'מבלו הצרפתי (1843 – 1919). צריך היה אהבה ללא גבול למוזיקה המוקדמת, מידה רבה של נחישות, אומץ, כשרון שכנוע, חיבה לפרובוקציה, יכולת כתיבה, כריזמה אישית, וחוש מחודד לשיווק...  אלו התכונות שהפכו את וונדה לנדובסקה (1879 – 1959) ל"גברת עם הצ'מבלו", ולמי שבעשרת אצבעותיה בראה מקצוע חדש: "נגן צ'מבלו".



תכנית הקונצרט הקרוב נולדה מן ההיכרות והאהבה של שירה ושלי לרפרטואר שהושמע בסוף המאה התשע-עשרה. יצירות לפסנתר מסוף העידן הרומנטי, ומוזיקה לצ'מבלו שחזרה להיות מושמעת. פרק מיוחד מוקדש לבאך – בשני כלי הנגינה.
פסנתר – צ'מבלו", ב"מאר"ג" בכפר-ורדים, 1 בנובמבר, ובמרכז המוזיקה על שם פליציה בלומנטל, ב – 8 בו. שני הקונצרטים יחלו בשמונה בערב.  

 
ברוח התקופה, יצרה שירה, מודעה קטנה ובה פרטי הקונצרט שלנו!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה