קיץ, חם. זמן ללמוד, זמן לנוח. אני מנסה לחבר בין השניים, ומגלה אוצרות.
"על מה מתאמנים המוזיקאים אחרי שלמדו את התווים?", שואל מי שלא מכיר את הדרך הארוכה שבין היצירה הכתובה למה שמצלצל על במת אולם הקונצרטים. על הקשר שבין מה שהייתְ רוצה להשמיע, המוזיקה שבדמיון, ובין האצבעות, הגוף וכלי הנגינה, אני חושבת.
המנצח קרלוס קלייבר היה מוזיקאי מרתק. כשרון ופנטזיה, מחשבה על כל פרט ועקשנות גדולה, חזרות אין ספור וביטולים של הרגע האחרון, שפת גוף מוחצנת וטמפרמנט עז באופן כללי תרמו למוניטין שלו, ואולי לא תמיד לחיוב.
ובכל זאת, מצאתי - בתוך מסע ברשת - גם דקות של קסם נינוח ואופטימי, בין המנצח לתזמורת (התזמורת הפילהרמונית של וינה, מתוך "קונצרט ערב ראש השנה", שנת 1989). כל-כך נהדר.
"על מה מתאמנים המוזיקאים אחרי שלמדו את התווים?", שואל מי שלא מכיר את הדרך הארוכה שבין היצירה הכתובה למה שמצלצל על במת אולם הקונצרטים. על הקשר שבין מה שהייתְ רוצה להשמיע, המוזיקה שבדמיון, ובין האצבעות, הגוף וכלי הנגינה, אני חושבת.
המנצח קרלוס קלייבר היה מוזיקאי מרתק. כשרון ופנטזיה, מחשבה על כל פרט ועקשנות גדולה, חזרות אין ספור וביטולים של הרגע האחרון, שפת גוף מוחצנת וטמפרמנט עז באופן כללי תרמו למוניטין שלו, ואולי לא תמיד לחיוב.
ובכל זאת, מצאתי - בתוך מסע ברשת - גם דקות של קסם נינוח ואופטימי, בין המנצח לתזמורת (התזמורת הפילהרמונית של וינה, מתוך "קונצרט ערב ראש השנה", שנת 1989). כל-כך נהדר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה