"סיטה דז אַר"

ה"סיטֵה", הקרייה הבינלאומית לאמנויות, היא שלושה מבנים בני כמה מאות דירות-סטודיו בגבול הרובע הרביעי ונהר הסיין, היוצרים כוורת של אמנות ואמנים. יש מי שמגיע לחודש או חודשיים, ויש מי שבא לתקופה ארוכה של שנה או יותר. יש מי שבא לנוח, אחרים מגיעים על מנת ליצור. אמנים בתחומי אמנות פלסטית שונים הם הרוב, אמני צילום, פיסול, תחריט, ציור מופשט ואחר, עיצוב גראפי, רישום, רסטוראציה ומוזיאולוגיה מכל העולם, אך מתארחים כאן גם רקדנים, אמני קול, ווידאו וקולנוע ומוזיקאים.
מוזיקה חדישה מושמעת, מטבע הדברים, הרבה. המלחין האמריקאי אנדריו ליסט הציג השבוע סונטה מקסימה לפסנתר בנגינתו של סטפן פורטר; אמנית הקול קטייה קלה עובדת על מיצג-קול שנושאו הוא "רעש לבן", תופעה אקוסטית שאחת הדוגמאות לה היא החיים כאן, בלב פריז. הצלמת יולנדה דל-אמו מתבוננת כעת באמנים ב"סיטה" דרך עין המצלמה שלה. הצייר דאג הול ניצל את ביקורו בפריז לבחינה מחודשת של הקשר שלו עם האמנות המודרנית. הלנה נורל, ציירת, עובדת על סדרת עבודות חדשה. הסטודיו שלה עמוס בדים וצבעי שמן והיא במאבק מתמיד. דוז'ה יוריץ' עובר את העיר בהליכות ארוכות ומעבד את מראות העיר רחובותיה וקווי האורך והרוחב לעבודה אחת, בשחור לבן.

ממש מול ה"סיטה" ממוקמת אחת מספריות העיר. נושאי התמחותה הם אמנות ואומנות (מלבד קולנוע, מוזיקה ומחול, להן מוקדשת ספריות אחרות). זו ספריית פורנה (bibliothèque Forney) והיא שוכנת ב"אוטל דה סאנס", מבנה בן למעלה מארבע מאות שנה. צורתו צורת מבצר, ובצמוד לו "גן צרפתי". אולם הקריאה השקט מלא מבקרים והספרנים מצוינים.

פריז היא הגלריות והמוזיאונים הרבים, הארמונות, ה"אוטל פרטיקולייר" (בתיהם של בני השכבה הגבוהה והמבוססת), המבנים המודרניים, הגנים, הפארקים והגינות, עיצוב סביבתי, סגנונות ארכיטקטורה של הדורות השונים שחיו וחיים בעיר, המוזיקה שברחוב, שבתחנות המטרו, במסעדות, באולמות הקונצרטים, השפה והספרות הצרפתית אצל ה"בוקיניסטים" בדוכנים שלאורך הנהר ובחנויות הרבות, הספריות המקסימות הפתוחות לכל, ועוד.
הקיץ הפריזאי, שיש מעט שמש והרבה גוונים אפורים, גשם ואפילו קור, מדי פעם, הוא פחות נעים; גם דרי-הרחוב הרבים, כמה מהם לנים ממש בכניסה ל"סיטה", מזכירים שהחיים מורכבים.