כלי מקלדת היסטוריים היו לא רק כלי נגינה אלא גם חפצי-חן יוצאי דופן. ערכו הכספי של כלי-הנגינה: עלות החומרים המעולים והיקרים ששימשו לבנייתו, עלות שעות העבודה של האומן, היה שווה לעלות העיצוב של כלי-הנגינה. לפעמים, היה קישוט הכלי חשוב יותר ויקר יותר מכלי-הנגינה עצמו. במיוחד נכון הדבר לגבי צ'מבלי שנבנו בצרפת של המאה השמונה עשרה. הכלים הללו הצטיינו בעושר-מראה וביופי של הגימור: הצבעים החזקים, פסי זהב, הציורים מרהיבי עין שעל תיבת התהודה ובמיוחד על כנף תיבת התהודה, הקלידים והרגליים המגולפים להפליא...
רובם של כלי-המקלדת ההיסטוריים הנבנים כיום (על פי דוגמאות של ששמורות במוזיאונים), זוכה לגימור נאה על פי הסגנון המסורתי. כמובן שהדבר תלוי לא פעם בתקציבו של בעליהם. יחד עם זאת, במקרים נדירים, פונים הבונה והבעלים לאפיקים אחרים ומעדיפים לעשות שימוש באמנות המודרנית, לקישוט ועיטור כלי-הנגינה. כאשר בונה-כלי-המקלדת נכון לשתף פעולה עם אמן מודרני זוכה הצ'מבלו ההיסטורי ללבוש שונה מן הצפוי: מודרני, מפתיע.
רובם של כלי-המקלדת ההיסטוריים הנבנים כיום (על פי דוגמאות של ששמורות במוזיאונים), זוכה לגימור נאה על פי הסגנון המסורתי. כמובן שהדבר תלוי לא פעם בתקציבו של בעליהם. יחד עם זאת, במקרים נדירים, פונים הבונה והבעלים לאפיקים אחרים ומעדיפים לעשות שימוש באמנות המודרנית, לקישוט ועיטור כלי-הנגינה. כאשר בונה-כלי-המקלדת נכון לשתף פעולה עם אמן מודרני זוכה הצ'מבלו ההיסטורי ללבוש שונה מן הצפוי: מודרני, מפתיע.
ריננהרד פון נאגל (Reinhard von Nagel), מומחה בעל שם עולמי לשחזור ולבניית צ'מבלי היסטוריים ובונה כלי-המקלדת שלי, בנה מספר צ'מבלי כאלה. הנה דוגמא אחת, של צ'מבלו אהוב עלי המיוחד, הן בזכות הצליל הפנטסטי שלו, והן בזכות מראהו.
הצ'מבלו שתמונותיו מוצגות כאן, נבנה על פי מודל צרפתי בן המאה השמונה-עשרה והוא בעל שתי מקלדות. הצ'מבלו צוייר ועוטר בידיו של האמן הצרפתי אוליבייר דברה (Olivier Debré) שחי בין השנים 1920 – 1999. הוא מוצג במוזיאון לאמנויות היפות בעיר טור שבצרפת (Muées des Beaux Art, Tours).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה