יום שבת, 27 במרץ 2010

דבר תורה.

יוהאן מת'סון (מלחין גרמני, תיאורטיקן של המוזיקה, מסאי, לקסיקאי ו - דיפלומט, בן דורם של באך והנדל, וחברו של האחרון) פרסם את הספר "המוזיקאי המושלם" (“Der vollkomenne Capellmaister”) בשנת 1739. הספר הוא עוד אחד מאותם ספרי תיאוריה חשובים בשפה הגרמנית, עבי כרס, מעמיקי-חקר ויסודיים, אודות אמנות המוזיקה והעוסקים בה. הוא עוסק בהיבטים רבים וחשובים של המוזיקה. הטקסט כתוב גרמנית, לטינית ואנגלית ומעיד על השכלתו הרחבה מאד של הכותב. צורתו הגרפית של הספר מאד יפה, אותיות ותווים מדויקים ונאים.
כשלקחתי אותו לידי לראשונה חשבתי, שלימודו יצריך זמן רב ומאמץ לא מבוטל והפכתי לאט את הדפים, למצוא פרק ממנו אוכל להתחיל. והנה – הפתעה – תבנית מילה עברית קפצה מולי מן הטקסט. המלה "מעשה" בלטה פתאום, מנוקדת, גדולה ויפה, בראש עמוד 4, בפרק השני.
מת'סון פותח את הפרק השני ואומר: "מי שרוצה ללמוד מוזיקה, צריך לכל הפחות לדעת מה פירושה של "מוזיקה"... "מוזיקה" היא "אמנות השיר" .. ויש הקוראים לה "אומנות הצליל".. ויש מי שסבור במוצא המילה "מוזיקה" מן המילה "מוזה".. וזה הלא, מצחיק מאד..."
"אבל הלוא ידוע" ממשיך מת'סון , "שמילת-היסוד העברית מַעֲשה שהתגלגלה דרך שפות שונות במילה היוונית "מוזה", על פי מקורה ועל פי שימושה, אין פירושה אלא יצירה מושלמת ושלמה שנוצרה על מנת לכבד האל. ממש כשם ש - משה, או מוישה, קיבל את שמו מחכמת המצרים, (שם ש)נגזר מן החכמה והאמנות"...
לו ידע משה רבינו, מה רבה תרומתו למוזיקה....
תודה למיטל פלדמן, שצילמה את העמוד בכשרון רב.
וכמובן - חג פסח שמח!

תגובה 1: