יום שבת, 12 בפברואר 2011

לשיר!

מנגינות אנגליות פשוטות היו הגשר שבין המוזיקה העממית, באמצעות הבלדות, ובין המוזיקה ה"קלאסית", העיבודים הכיליים, באנגליה האליזבטנית. אבל - האם שמעו בני המעמדות הנמוכים, דיירי הכפר ושכונות העוני העירוניות באנגליה של המאות שש- ושבע-עשרה את המוזיקה שנכתבה על המנגינות הפשוטות שהכירו, לכלי הנגינה היקרים, הוירג'ינאל והויולה דה גמבה?
גם היום, מתקשה המוזיקה הקלאסית להגיע אל ה"רחוב", ומוזיקאים מחפשים דרכים "לשבור את הקרח" ולקרב מאזינים למוזיקה של אולמות הקונצרטים. ישנן דרכים הרבה לקרב את שני העולמות זה לזה, אבל הטבעית ביותר, לטעמי, היא לשיר. כמו, למשל, בסיפורם של נערי-המקהלה של מסייה מתייה ("כשהנערים שרים", "Les Chorists"), בסרטם של המפיק ארתור כהן והבמאי כריסטוף באראטייה, משנת 2004.


הנה עוד רעיון: Flashmob מוזיקלי בקניון בניו-יורק.



כל-כך יפה. גם לי מתחשק להשתתף... הללויה!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה