יום שבת, 12 בנובמבר 2011

פריז. ה"סיטה"



קיר אחד מבנייני הקרייה, מכוסה קיסוס ירוק 
קריית האמנות היא מעין "תחנת רכבת". עם הזמן מעמיקים הקשרים. מפגש אקראי במסדרון הופך לערב בבית הקפה. מדברים על אמנות, על החיים בפריז, על הקשיים...
סינדי שפירו היא מוזיקאית, מלחינה. בפריז היא כותבת אופרה. בניגוד לאגדה האורבנית, סינדי עובדת בחריצות, באופן יום-יומי. הבלוג שלה – על החיים ב"סיטה" – מעניין מאד. לורן פרסלר היא אמנית שעוסקת בציור, בצילום, ומקדישה את השהות שלה בפריז לעבודות פיסול רך (בטקסטיל). לורן צעירה מאד, וכבר צברה גוף עבודות מרשים בהיקפו, הכולל גם סדרת עבודות המתייחסות לגורלו של סבה מצד אימה, בתקופת מלחמת-העולם השנייה. בדצמבר תציג תערוכה מעבודותיה בצרפת. ללורן יש גם טעם טוב ויכולת להפוך בפעולה אחת, תוך שימוש במעט מאד חומר, את מראו הפשוט והסגפני של הסטודיו האחיד ב"סיטה" למעון חם ומזמין. לורן היא הצלמת שהייתה אתי באולם הקונצרטים של ה"סיטה". סינדי ולורן הן אמניות אמריקאיות.


מאקי מטסוזאווה היא ציירת יפנית צעירה. העבודות שלה מזכירות לי את אמנות הציור היפנית הפופולארית - "מנגה". מאקי עובדת שעות רבות בכל יום, ובעבודותיה האחרונות משתקף האסון הגרעיני שאירע במולדתה. תערוכת ציורים של מאקי תוצג בשבוע הבא בגלריה פריזאית.
האקון וו הוא צ'לן סיני-אמריקני. נגן מצוין, מוזיקאי מעולה. לאחרונה שמעתי בנגינתו את הסונטה של צזאר פרנק לכינור ופסנתר (מעובדת לצ'לו. העיבוד הוא, כנראה, עיבוד של הצ'לן ז'ול דלסאר, בן זמנו של פרנק. פרנק הסכים לעיבוד הזה – הסכמה שבשתיקה). האקון ניגן באופן וירטואוזי ומאד מרגש את היצירה הפנטסטית הזו.
מגי שניידר הגרמנייה היא אמנית רב תחומית. מגי עוסקת בוידאו, קולנוע, מיצג, ציור, צילום. בפריז היא עובדת על סדרת צילומים שנושאה הוא ה"סעודה האחרונה", מושג רב משמעות בתרבות הנוצרית. אני מקווה שאוכל לראות את הסדרה כולה לאחר שתושלם, כי היא מעוררת סקרנות רבה.
קיאנוש רמזאני נולד באיראן וחי כעת בפריז, לאחר שקיבל מקלט מדיני בצרפת. הוא מאייר, יוצר רישומים וקריקטורות, עיתונאי ופעיל פוליטי. שמתי לב לעבודותיו המקסימות כיוון שהיו תלויות על הקיר בבית-הקפה ה"שכונתי" הקטן, הסמוך ל"סיטה". לקיאנוש יש עין טובה, איוריו מאד משכנעים. הוא מאמין בכוחה של האמנות לשנות עולם, אבל יש בו גם מעט ציניות וחוש הומור מידבק. קיאנוש (הוא צוחק, כשאני אמרת ששמו נשמע פולני משהו, ואומר שזהו שם פרסי מוקדם)  פעיל במסגרת ארגון בינלאומי של מאיירים: "איור לשלום". הוא לוחם למען זכויות אדם וחבר בארגון "קואליציה עולמית לביטול עונש המוות". במיוחד, הוא אומר, לביטול עונש המוות שמוטל באיראן, מולדתו, על הומוסקסואלים ועל קטינים. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה