יום שלישי, 1 בנובמבר 2011

פריז. לוקסמבור



היא הלכה לעולמה כשהיא בת עשרים וארבע בלבד והותירה מספר לא רב של יצירות מוזיקליות. לילי בולנז'ה, אחותה הצעירה של המוזיקאית האגדתית נדיה בולנז'ה, חייתה בין 1893 ו – 1918, בפריז. משיכתה למוזיקה וכישרונה התגלו עוד לפני שמלאו לה שש שנים. גבריאל פורה, ידיד המשפחה, נתן לה את שיעורי הפסנתר הראשונים. בתמיכת הוריה למדה בקונסרבטוריון נגינה בפסנתר, כינור, צ'לו, נבל, עוגב ואת מקצועות ההלחנה. אחותה נדיה עודדה אותה להלחין, יצירותיה הראשונות – שאבדו, ברובן – נכתבו כשהייתה בת שתיים-עשרה או שלוש-עשרה שנים בלבד.

הרגע המוזיקלי הזה נקרא D'un jardin, ונכתב ב 1914. הפסנתרנית היא יודית פפייפר 

היא זכתה ב"פרס רומא", תחרות אמנותית שהציעה פרס לאמן צעיר, שהות לצורך לימודים ויצירה במשכן האקדמיה הצרפתית ברומא. פרוץ מלחמת העולם הראשונה קטע את השהות שלה ברומא, אבל לא את כתיבתה.

רגע מוזיקלי נוסף מאותה שנה: D'un vieux jardin

מעט מיצירותיה אפשר למצוא ברשת, בערוץ המוזיקלי ובספריית התווים. הן נפלאות. נזכרתי בה ובקטעי הפסנתר היפים האלו, בביקור בגני לוקסמבור, סוף אוקטובר. משהו במצלול, בתזמור, בשפה המוזיקלית, מזכיר את הצבעים המיוחדים של הגן הפריזאי האהוב עלי, בסתיו.





רגע של חוסר תשומת לב... וגם אני נתפסתי בעדשת המצלמה בידיו של א'.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה